קְחוּ מוּסָרִי וְאַל כָּסֶף וְדַעַת מֵחָרוּץ נִבְחָר (משלי ח,י)
למה תשקלו כסף בלא לחם (ישעיה נה, ב) אומר הנביא לעם ישראל: למה תסבלו עול מיסים וכופר נפש ומלחמות צער ויגונות? ולמה תהיו יגעים להשיג טרף ומזון, פרנסה וכסף – ואומות העולם שבעים ושוכנים בשלום ואתם במלחמה ורדיפה אחרי חיי היום יום? למה באה לכם הצרה הזאת (כל אחד בפרטיות וכלל ישראל במלחמה על קיומכם)?
את התשובה אומר הנביא בתוכחתו לישראל: ויגיעכם בלוא לשבעה – על שלא שבעתם והשבעתם והרוויתם את נפשכם לשבוע מדברי תורה!!
שהמקבל עליו עול תורה מעבירים ממנו עול מלכויות כי בזמן שהקול קול יעקב – אם מתחזקים בתורה בבתי מדרשות ובתפילות בבתי כנסיות – אין הידיים ידי עשו דהיינו שאין יכולים לעשות חרב ומלחמה עם ישראל!
כמו שהובטח לעשו – וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד, וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד (כשעם ישראל יפרוק עול תורה וימעיט בתלמוד תורה ותפילות ועבודת השם יהיה לך פתחון פה לבטל את הברכות שנטלו ואז) וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ (אזי יש לאומות למחבלים ולשונאי ישראל כוח לעשות מלחמה עם ישראל).
על כן קְחוּ מוּסָרִי וְאַל כָּסֶף וְדַעַת מֵחָרוּץ נִבְחָר – קחו לכם תורה ומצוות והתעסקו בתפילה יותר מלשמוע חדשות ועדכונים, ואל תחששו להוצאות שבתות ימים טובים ולימוד התורה… כי השם יתברך ישלם בסוף לאיש כל מה שיוציא על הקדושה – וגם יזכה שבזכותו הקול קול יעקב וננצח במלחמתה של תורה כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה.
תאנא אמר רבי יצחק בימים קדמאי (הראשונים) הווה בר נש (היה אדם) אומר לחבירו אמור לי דבר (חידוש) תורה וטול (קח) מנה כסף, כי היו מחבבים את התורה והתלמידי חכמים ולומדיה.
בימים בתראי אומר אדם לחבירו קח מנה כסף ותשתדל בתורה.
אך בימינו אפילו את זה קשה להשיג!!! כי הדורות התקלקלו ולא נשארה חביבות התורה רק אצל זעירין דקידין עליונים שהקב"ה משתבח בהם, נכון אלו ימים של מלחמה כולם באחדות ומטים ידם וממונם לעזור בדרום בצפון לחיילים ולמשפחות, ואשרי אלו זעירין קדושים המחבבים את התורה ולומדיה ומאמנים בלב שלם שזכות התורה שומר על עם ישראל כי התורה ועם ישראל והקב"ה אחד הם!!
(על פי זוהר תרומה קעו ע"א)
חייבים לעשות מאמץ – ולהמשיך את קול התורה בבתי מדרשות ולהרעיף את חביבות התורה על לומדיה!
בברכת התורה לומדיה ישיבת ברסלב "נצח מאיר" ירושלים