(דברים ג-כד) וכו' "ואתחנן אל ה', אד-ני אלקים… אעברה נא ואראה את הארץ הטובה, אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון", וההמשך ויתעבר ה' בי למענכם, ולא שמע אלי, ויאמר ה' אלי רב לך… אל תוסף, דבר אלי עוד בדבר הזה, עלה ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך, כי לא תעבור את הירדן הזה!!!
פרשת ואתחנן | גדולת משה רבינו
גדולת משה רבינו ע"ה וגודל חיבתו אצל השי"ת וגודל קירבתו אליו יתברך א"א לתאר ולשער. וכמ"ש הרמב"ם (ה' יסודי התורה פ"ז ה"ו) כל הנביאים אין מתנבאים בכל עת שירצו, משה רבינו אינו כן, אלא כל הזמן שיחפוץ רוח הקודש לובשתו ונבואה שורה עליו, ואין צריך לכוון דעתו ולהזדמן לה, שהרי הוא מכוון ומזומן כמלאכי השרת לפיכך מתנבא בכל עת שירצה שנאמר (במדבר ט-ח) עמדו ואשמעה מה יצוה ה' לכם.
– ומקודם בתחילת ההלכה כתב וז"ל ומה הפרש יש בין נבואת משה לשאר כל הנביאים? שכל הנביאים – בחלום או במראה, ומשה רבינו ע"ה עֵר ועומד, כל הנביאים על ידי מלאך, לפיכך רואים מה שהם רואים במשל ובחידה, משה רבינו לא ע"י מלאך שנאמר (במדבר יב-ח) פה אל פה אדבר בו,
ונאמר (שמות לג-יא) ודיבר ה' אל משה פנים אל פנים, ונאמר (במדבר יב-ח) ותמונת ה' יביט, כלומר אין שם משל, אלא רואה הדבר על בוריו, בלא חידה, בלא משל. כל הנביאים יראין ונבהלין ומתמוגגין, ומשה רבינו – אינו כן, הוא שהכתוב אומר (שמות לג-יא) כאשר ידבר איש אל רעהו.
ואיתא בזוה"ק (ח"א, קק:) מיום שנולד – לא נסתלקה הימנו השכינה. ואמרו (ילקוט שמעוני פ' מט, סי' תשפ"ה) בדבר אחד שהוציא משה מתוך פיו – יכול לשרוף את כל העולם. ואמרו (דב"ר ה-יג) כל מה שאמר משה רבינו, הסכים הקב"ה עמו. ואמרו (במדב"ר יא-ג) אפילו מיכאל, אפילו גבריאל היו מתייראים ממשה רבינו, ואמרו (ר"ה כא:) ביקש קהלת להיות כמשה, יצתה בת קול ואמרה לו כתיב (דברים לד-י) לא קם עוד נביא כמשה,
ואמרו (אותיות דרבי עקיבא-צ) הפקידו הקב"ה על כל ישראל, ועל כל גנזי תורה, ועל כל גנזי תבונה, ועל כל גנזי חכמה, ועל כל גנזי מדע, ועל כל גנזי גן עדן. ומקרא מלא דיבר הכתוב (במדבר יב-ג) והאיש משה עניו מאד, מכל אדם על פני האדמה.
ואמרו (מכילתא-בחודש,ב) גדול משה שהודה לו המקום, ואמרו (ב"ר ל-ח) משה היה מתוקן לגואל. וכתיב (שמות יט-ג) ומשה עלה אל האלקים, ואמרו (ברכות לב:) אין לך גדול במעשים טובים יותר ממשה, ולהרבות במאמרי חז"ל בגודל מעלת משה רבינו אכמ"ל,
ותמצית הענין, כי משה רבינו הוא בחיר הבריאה וקירבתו לה' אין להם אח ורֵעַ.. ואעפ"כ.. געוואלד! געוואלד! כשמשה רבינו מבקש משהו פעוט שהשי"ת יסכים להכניסו זמן פעוט וקט לארץ ישראל, לראותה מקרוב נענה בשלילה מוחלטת! געוואלד! געוואלד!
ולימוד עצום יש כאן, המנערת ומזעזעת עד עומק נפש לכל מבין, שאין ויתורים, וכל אדם יצטרך לתת דין וחשבון על כל מעשיו ממש. ולא יוותרו לו כלל וכלל, אפי' יהי' כמשה רבינו. וכמ"ש חז"ל (ב"ק נ.) כל האומר הקב"ה וותרן – יוותרו מעוהי, אלא מאריך אפו וגבה דיליה, וכלשון המסילת ישרים (פ"ד) אשר באמת ראוי להזדעזע ולהתחרד (בחרדה עצומה) כי מי יעמוד ביום הדין, וכמ"ש חז"ל (חגיגה ה:) ע"פ (עמוס ב-יג) ומגיד לאדם מה שיחו- אפילו שיחה קלה שבין איש לאשתו – מגידין לו לאדם בשעת הדין,
ואמרו (יבמות קכא:) וסביביו נשערה מאד – מלמד שהקב"ה מדקדק עם חסידיו, כחוט השערה. ע"כ. ועל כן אל יחשוב אדם "זה יהי' בסדר, אני אסתדר עם ה'", וטוב לצאת מהדמיונות שעה אחת קודם. [ועיי"ש במס"י איך פועלת התשובה ומידת הרחמים].
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר
להורדה והדפסת העלון השבועי פרשת ואתחנן