לבא דאינשי – אינשי. כי רצונות לבו – זה מהותו. אמרו חז"ל שכל התנהגות הגוף ואיבריו הם ע"פ תשוקת הלב, כמ"ש: העינים הולכים אחר הלב, וכן האזנים ורמ"ח האברים, וזה בחי' מה שכתוב שהלב שקול כנגד כל האברים. והנה עיקר עבודת ה' ועיקר תפקידנו בעוה"ז הוא לבטל כל הרצונות והתשוקות לה', לעשות אך ורק רצונו יתברך…

הלב

בס"ד, ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת השבוע בהר

לכבוד..אחדשה"ט! בעזרת ה' יתברך אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע,

וזהו (ויקרא כו-א,ב) "וידבר ה' אל משה בהר סיני.. כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם, ושבתה הארץ שבת לה'".

ידוע שבלב נמצאים הרצונות והתשוקות, והרגש. ושם משכן היצרים. וכמו שאמרו חז"ל (ברכות נד.) בכל לבבך (דברים ו-ה) בשני יצריך. ואמרו חכמינו ז"ל (שם, סא.) יצר הרע דומה לזבוב ויושב בין שני מפתחי הלב, (ב' כליות יש לו לאדם, אחת יועצתו לטובה, ואחת יועצתו לרעה, ומסתברא דטובה לימינו, ורעה לשמאלו, דכתיב (קהלת י-ב) לב חכם לימינו, ולב כסיל לשמאלו)

ואמרו (במדבר רבא, כב) לב חכם לימינו- זה יצא טוב, ולב כסיל לשמאלו. לב חכם לימינו – אלו הצדיקים. ולב כסיל לשמאלו – אלו הרשעים,

ואמרו (ירושלמי ברכות פ"א) ליבא ועינא תרין סרסורין דחטאה ואמרו (במדבר רבא יז) הלב והעינים הם סרסורים לגוף, שהם מזנין את הגוף. וידוע בשם הבעל שם טוב הקדוש זיעוכי"א, שבמקום שהאדם חושב וחושק, שם הוא נמצא, וזהו מהותו, אם האדם נמצא בבית הכנסת ובבית המדרש בגופו, אבל לבו בל עמו, אלא בחוץ, אכן הוא נמצא בחוץ ולא בביהכ"נ וביה"מ, ולהיפך אם גופו נמצא מחוץ לבית המדרש, אבל חפצו ורצון לבו להיות בבית המדרש אכן נמצא בבית המדרש, שזה בחי' מ"ש חז"ל (סנהדרין לה.) לבא דאינשי – אינשי. כי רצונות לבו – זה מהותו.

וכמ"ש בהקדמת ספרו הפוסק האדיר בעל חיי אדם ונשמת אדם, חכמת אדם ובינת אדם, שעל אף שהיה סוחר לא קטן במשך שנים רבות, מ"מ זכה למה שזכה משום שאפילו בהיותו בנסיעות וטירדות מסחרות, מ"מ פנימיות לבו הי' תמיד בבית המדרש ולשם חשק ושאף, וכן אמרו חז"ל (מדרש שוחר טוב, תהלים יד) שכל התנהגות הגוף ואיבריו הם ע"פ תשוקת הלב, כמ"ש: העינים הולכים אחר הלב, וכן האזנים ורמ"ח האברים, וכן אמרו חז"ל (ילקוט משלי תתק כט) מפני מה נתנה חכמה בלבו לפי שכל האברים תלויים בלב. וזה ג"כ בחי' מ"ש (אותיות דרבי עקיבא ל) הלב שקול כנגד כל האברים.

עבודת הלב עיקר עבודת האדם

והנה עיקר עבודת ה' ועיקר תפקידנו בעוה"ז הוא לבטל כל הרצונות והתשוקות לה', לעשות אך ורק רצונו יתברך שזה בחי' מה דאיתא בדברי רבינו הקדוש (רבי נחמן מברסלב) ז"ל (ליקוטי מוהר"ן קמא – סי' קכג) והעיקר והיסוד שהכל תלוי בו הוא לקשר עצמו להצדיק שבדור ולקבל דבריו על כל אשר יאומר כי הוא זה, דבר קטן ודבר גדול ולבלי לנטות מדבריו ח"ו ימין ושמאל, וצריך להשליך מאתו כל החכמות ולסלק דעתו ורצונו כאילו אין לו שום שכל ורצון בלעדי אשר מקבל מהצדיק והרב האמת.

וזה בחי' "ושבתה הארץ שבת לה'" ופירש הרשב"ם וז"ל ושבתה" לשון ביטול, עכ"ל. "והארץ" היינו הלב כנודע (אל תקרא הָאַרֶץ אלא האַרץ, דהיינו הלב בלע"ז כנודע), היינו שהלב וחכמתו ותשוקתו ורצונותיו הכל יבטל לה'. כי אמרו חז"ל (קהלת רבא א) : הלב רואה, הלב שומע, הלב מדבר, הלב הולך, הלב נופל, הלב עומד, הלב שמח, הלב צועק, הלב מתנחם, הלב מצטער, הלב מתחזק, הלב מתעצב, הלב מתפחד, הלב משתבר, הלב מתגאה, הלב מסרב, הלב מהרהר, הלב מרחש, הלב מחשב, הלב מתאוה, הלב סוטה, הלב נסעד, הלב נכנע, הלב משתדל, הלב תועה, הלב חרד, הלב נעור, הלב אוהב, הלב שונא, הלב מקנא, הלב נחקר, הלב נקרע, הלב הוגה, הלב הוא ראש, הלב הוא כאבן, עיי"ש.

ואמרו (אותיות דר"ע, ל) לאדם יש עינים גם ללב יש עיניים, וכל המידות שיש לאבריו של אדם, יש גם ללב. ואמרו (ילקוט משלי תתקכט) חכמה נתונה בלב.

והכל בכל מכל כל יש לבטל לרצון השי"ת, וזה עיקר הנסיון בעוה"ז. והכל תלוי בזה, דהיינו במסירת וביטול הלב להשי"ת. וזה בחי' מ"ש חז"ל (ספרי ואתחנן, לב) (דברים ו-ה) בכל לבבך – שלא יהא לבך חלוק על המקום, ואמרו בזוה"ק (ח"ב, קצח.) בשעתא דבר נש שוי רעותיה לגבי פולחנא דמאריה, ההוא רעותא סליק בקדמייתא על לבא דאיהו קיומא ויסודא דכל גופא. וזה טבעו וחיובו של עם ישראל, בבחי' מ"ש חז"ל (מגילה יד.) מה תמר זה אין לו אלא לב אחד, אף ישראל שבאותו הדור לא היה להם אלא לב אחד לאביהן שבשמים, ודבר זה הכל לפי היראת שמים בבחי' מ"ש (קדושין לב:) דבר האסור ללב נאמר בו (ויקרא יט-יד) ויראת מאלקיך, והכל תלוי בלב, כמ"ש (סנהדרין קו:) הקב"ה לבא בעי, דכתיב (ש"א טז-ז) וה' יראה ללבך.

וזה בחי' מ"ש (ב"ר לד) הרשעים ברשות לבן, והצדיקים לבן ברשותן. ואמרו (תנחומא כי תבא א-ב) בשעה שאתם מתפללין לא יהיו לכם שתי לבבות, וכן הזהיר את הכהנים בשעת עבודתם, וזה בחי' (ב"ר מא) הקב"ה אוהב כל מי שהוא טהר לב. ויהי רצון שנזכה ללב טהור לעבודתו בביטול גמור אליו ולצדיקי אמת.

בברכת התורה וכטו"ס

ראש ישיבת ברסלב

שמעון יוסף הכהן ויזנפלד