פרשת השבוע אחרי מות | תוכחה בטעם טוב !

מפרשת השבוע אחרי מות – למדנו יסוד חשוב בעניני חינוך הדרכה ותוכחה, שיתכן מאד ששני אנשים יאומרו אותו תוכן ממש, ואותה הדרכה מעשית, (והוא הדין יתכן שאדם אחד יאומר אותו תוכן בשני נוסחאות, או אפילו באותו נוסח, אבל בתוספת כל שהיא) ואחד חדר ללבו של השומע, והשני לא חדר, אחד גרם שהשומע יפנים את הדברים הנאמרים, והשני לא, כי אחד חדר והגיע ללבו, או למוחו, או לשניהם, והשני לא…

בס"ד, ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת השבוע אחרי מות

לכבוד… אחדשה"ט!

בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע,

להורדת העלון השבועי >> פרשת השבוע ברסלב, אחרי מות קדושים

וזהו (ויקרא טז-א) "וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן, בקרבתם לפני ה' וימותו".

ופרש"י (והוא מהתורת כהנים) מה תלמוד לומר? היה רבי אליעזר בן עזריה מושלו משל לחולה שנכנס אצל הרופא, אמר לו אל תאכל צונן ואל תשכב בטחב, בא אחר ואמר לו אל תאכל צונן ואל תשכב בטחב שלא תמות כדרך שמת פלוני, זה- זרזו יותר מן הראשון, לכן נאמר אחרי מות שני בני אהרן, (ובפסוק הבא נאמר) ויאמר ה' אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא וכו' [ולא ימות] שלא ימות כדרך שמתו בניו, עד כאן לשון רש"י.

וכדאיתא הביאור בספורנו וז"ל כלומר פסוק שני זרזו יותר מפסוק ראשון עיי"ש.

ולמדנו יסוד חשוב בעניני חינוך הדרכה ותוכחה, שיתכן מאד ששני אנשים יאומרו אותו תוכן ממש, ואותה הדרכה מעשית, (והוא הדין יתכן שאדם אחד יאומר אותו תוכן בשני נוסחאות, או אפילו באותו נוסח, אבל בתוספת כל שהיא) ואחד חדר ללבו של השומע, והשני לא חדר, אחד גרם שהשומע יפנים את הדברים הנאמרים, והשני לא, כי אחד חדר והגיע ללבו, או למוחו, או לשניהם, והשני לא.

כי לפעמים אותם דברים שנשמעו ולא נתקבלו על ידי תוספת הסבר כל שהוא, והטעמה ונתינת טעם נכנסים למוח השומע, ולפעמים אותם דברים שנשמעו ולא נתקבלו מקודם, ע"י שמצליחים בדרך כל שהיא ובמילים מסויימות לנגוע ברגש השומע, הדברים חודרים ללבו, ולפעמים חודרים גם למוח, וגם לרגש, ובכל אחד מהאופנים הנ"ל התוצאה משתנה למעשה, מהקצה לקצה (ותוצאות החינוך בהתאם).

ואם הדברים היו נכונים בזמן משה ואהרן, ק"ו בדורינו המסכן שההקשבה והריכוז שואפים לאפס והרצון לשמוע ירד פלאים, ק"ו כשמדובר בדברי תוכחה והדרכה שלא רק שלא שומעים ולא רוצים לשמוע אלא גם ישנה התנגדות כמעט טבעית ומובנת להקשיב בסבלנות לדברי זולתנו.

ולמדנו מפרשת השבוע כאן- שלפני שאנחנו מדברים עם זולתנו אפי' בדברים שאנו בטוחים במאה אחוז בצדקתם, והדברים נהירים וברורים לנו, ואפילו כשבאמת ללא שום ספק הם אמיתיים, אלא שמשום מה זולתנו לא שם, או לא רוצה להיות שם, ואנחנו רוצים לפעול אצלו שינוי לטובה ולתועלת, צריכים אנחנו מקודם לשקול את הדברים והמילים לומר אותם באופן שירצה לשמוע, והשומע יבין וירגיש (במוח ו/או בלב) ויפנים את הדברים.

ולדוגמא אם אומרים לילד בן שש, אל תעבור (או אסור לעבור) את הכביש לבד, זה דבר אחד, ואם אומרים לו אסור לעבור את הכביש לבד כי זה מסוכן, זה משהו אחר, אבל אם אומרים לו אל תעבור את הכביש לבד, כי זה מסוכן, ואפשר להידרס ע"י רכב חולף, ולקבל מכה מאד כואבת, ומעשה בילד בגילך שעבר את הכביש לבד ורכב דרס אותו ופצע אותו עם מלא דם וכאב לו מאד, ונשברו לו עצמות ועד היום עוד סובל יסורים בבית חולים, וכמעט מת, כמו שקרה לילד אחד שנדרס ב"מ, בודאי שאזי המסר נקלט באופן אחר לגמרי (וכעת לא נתייחס לנושאים אחרים, כגון לא לגרום פחד יתר לילד, כי גם לדבר הזה יש השלכות, או לא להרבות בכך וכו').

ועכ"פ דבר זה דהיינו להשקיע מחשבה איך לדבר שוה, ויקר ערך, הן לילדים, הן למבוגרים, וק"ו לנערים, והחי יתן אל לבו.

בברכת התורה

וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

נהנת ויש לך שאלות לרב ? תשאל בשמחה ותקבל תשובה !

חסידות ברסלב תרומות יתקבלו בברכה 050-4161022 או בדף התרומות !