עיקר הגלות והחורבן שלעם ישראל ושל כל אחד בפרטיות על מה שעובר עליו – היא הריחוק מהתפילה | פרשת השבוע ואתחנן
(דברים ד-ז) "כי מי גוי גדול, אשר לו אלקים קרובים אליו, כה' אלקינו בכל קראינו אליו".
איתא בדברי רבינו הקדוש ז"ל מברסלב (ליקוטי מוהר"ן קמא, סימן רן) דע, שכל מיני צער, וכל היסורים אינם רק מחסרון הדעת, כי מי שיש לו דעת, ויודע שהכל בהשגחה מהשם יתברך – אין לו שום יסורים, ואינו מרגיש שום צער, כי ה' נתן וה' לקח (איוב א).
ואף על פי שיש יסורין שבהכרח מרגישים אותם, כגון הייסורים שבאים מחמת ההרכבה, כמו ייסורים שיש מיציאת הנשמה מהגוף, והם ייסורי החולה שבאים מחמת שמתחלת הנשמה להתפשט מן הגוף, ומחמת שנקשרה הנשמה בגוף בקשר אמיץ וחזק, על כן בהכרח מרגיש הייסורים בעת הפירוד,
אף על פי כן היסורים קלים מאד, ונוחים להתקבל, בעת שיודע בדעת ברור שהכל בהשגחה מהשם יתברך.
ומכל שכן – שאר מיני צער ויסורין שאין מרגישים כלל כשיש לו דעת, כנ"ל,
ועיקר הצער מהיסורין הוא – מחמת שנוטלים ממנו הדעת, כדי שירגיש היסורים.
וזה עיקר צער של ישראל שיש להם בגלות, הכל הוא מחמת שנפלו מהדעת ותולין הכל בטבע, ובמקרה, ובמזל, ומחמת זה יש להם צער ויסורים, כי אילו היה להם דעת שהכל בהשגחה לא היה להם יסורין כלל.
וכשהקב"ה רוצה לרחם על ישראל ולהושיעם בגלותם, ולעשות סוף מהמיצר להם, אזי ממשיך עליהם השגחה, וישראל עולים עליהם ע"י ההשגחה.
ותפילה היא בחי' השגחה למעלה מהטבע, כי הטבע מחייב כך, ותפילה משנה הטבע, והוא בחי' גדול, בחי' (דברים ד-ז) "כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו, כה' אלקינו בכל קוראינו אליו".
כי זה גדולתינו, שהשי"ת שומע תפילתנו ומשנה הטבע ע"י השגחתו יתברך,
וכמ"ש (מ"ב ח) ספרה נא לי את הגדולות אשר עשה אלישע, וכמ"ש רבותינו ז"ל (מגילה כז.) ואלישע דעבד ברחמי עבד, נמצא שתפילה שהיא בחי' ניסים והשגחה, היפך הטבע – הוא בחינת "גדול". עד כאן לשונו.
וזה בחי' (מ"ב כה-ט) ואת כל בית גדול שרף באש, ואמרו חז"ל (מגילה כז.) מאי 'בית גדול'? מקום שמגדלים בו תפילה. כי תפילתינו היא עיקר גדולתינו ותפארתינו, שאנו מאמינים באמונה עזה ושלימה בהשי"ת ובהשגחתו עלינו.
וזה בחי' (חגי ב-ט) גדול יהיה כבוד הבית הזה. כי עיקר גדולת בית המקדש שהוא המקום הכי מסוגל לתפילה, וכמ"ש (ישעיה נו-ז) כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים. וכמ"ש שלמה המלך (מ"א ח) להיות עינך פתוחות אל הבית הזה לשמוע אל התפילה, ושמעת אל תחינת עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו אל המקום הזה.. וגם אל הנוכרי, כי ישמעון את שמך הגדול.
וזה בחי' (תהלים פו-י) כי גדול אתה ועושה נפלאות. וזה בחי' (שמות יא-יג) גם האיש משה גדול מאד, ע"ש תפילתו שעשתה פלאות היפך הטבע, וכמ"ש (במדבר כב-ה) וישלח [בלק מלך מואב] מלאכים [שליחים] אל בלעם, ואמרו חז"ל (תנחומא שם, הו"ד בפרש"י) ומה ראה מואב ליטול עצה ממדין (והלא מעולם שונאים זה את זה)? כיון שראו את ישראל נוצחים שלא כמנהג העולם, אמרו: מנהיגם של אלו במדין נתגדל, ושאל מהם מה מידתו, אמרו להם אין כוחו אלא בפיו. היינו שכל גדולתו ופלאות שעושה היפך הטבע – הכל ע"י תפילתו.
וזה בחי' (ש"ב ז-ט) ועשיתי לך שם גדול, כשם הגדולים אשר בארץ. כי דוד המלך עיקרו תפילה. וכמ"ש (תהלים סט-יד) ואני תפילה. ע"כ. והוא הוא בעל הספר "תהילים" אשר כל כולו תפילה, וזה הי' סוד גדולתו לשעתו ולדורות.
וזה עיקר גדולתינו ותפארתינו שאנו קרובים להשי"ת ומתפללים אליו תדיר, על כל דבר, גדול וקטן.
וזה בחי' (תהלים מח-ב) גדול ה' ומהולל מאד, וזה בחי' (דברים ו-כב) אותות ומופתים גדולים.
וזה בחי' (נחמיה ט-לב) הא-ל הגדול הגיבור והנורא, שאנחנו מזכירים כל יום בכל התפילות ולעורר זכות וכח התפילה.
ויהי רצון שיתקבלו תפילותינו.
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר
כדאי לקרוא את התפילה הבאה שמתאימה מאוד לפרשה
פרשת השבוע – קבוצה שקטה בוואטסאפ
קבלת העלון לשבת (שבועי) + קריינות של המכתב השבועי של ראש הישיבה
להצטרפות לקבוצה בקישור הבא