משיבת נפש אות ד, ה, ו – מספרי ברסלב
משיבת נפש אות ד
מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, צָרִיךְ תָּמִיד לְבַקֵּשׁ אֶת ה בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר הוּא שָׁם וּלְקַשֵּׁר וּלְהַעֲלוֹת בְּחִינַת הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הוּא שָׁם, לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם, דְּהַיְנוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאָז זוֹכֶה לַעֲבד אֶת ה בֶּאֱמֶת וְאֵין שׁוּם מָקוֹם שֶׁיִּמְנָעֵהוּ. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁנָּפַל לְאֵיזֶה מָקוֹם לא טוֹב בַּחֲטָאָיו וַאֲפִלּוּ לְמָקוֹם נָמוֹךְ וּמְגֻשָּׁם וּמְלֻכְלָךְ מְאד חַס וְשָׁלוֹם רַחֲמָנָא לִצְלָן, אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ שֶׁיִּזְכּר בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁשָּׁם יֵשׁ מָקוֹם לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. וְעַל כֵּן אֵין שׁוּם נְפִילָה בָּעוֹלָם כְּלָל, כִּי מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר נִדָּח לְשָׁם יָכוֹל לַחֲזר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת: "וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ה אֱלקֶיךָ", מִשָּׁם דַּיְקָא מִמָּקוֹם אֲשֶׁר הוּא שָׁם כַּמּוּבָא. (הִלְכוֹת צִיצִית הֲלָכָה ג אוֹת ט)
# צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר אֲפִלּוּ עִם הַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים שֶׁבְּיִשְׁרָאֵל אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, כָּל זְמַן שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו יֵשׁ בּוֹ הִתְפָּאֲרוּת פְּרָטִי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר עִמּוֹ. עַל כֵּן אָסוּר לְאָדָם לְיָאֵשׁ עַצְמוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ אִם קִלְקֵל וּפָגַם הַרְבֵּה מְאד חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עֲדַיִן לא פָּסַק חֲבִיבוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִמֶּנּוּ כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן עֲדַיִן יָכוֹל לָשׁוּב לַשֵּׁם. וְהָעִקָּר הוּא עַל יְדֵי אַנְשֵׁי אֱמֶת שֶׁהֵם יְכוֹלִים לִמְצא גַּם הַטּוֹב וְהַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁיֵּשׁ אֲפִלּוּ בְּהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים וּלְהָשִׁיב הַכּל לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. (שָׁם י"ג)
# כְּשֶׁרוֹאֶה הָאָדָם שֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל וּמַעְתִּיר וּמַפְצִיר הַרְבֵּה זֶה זְמַן רַב כָּל כָּךְ, שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְאַף עַל פִּי כֵן אֵין מִסְתַּכְּלִין עָלָיו כְּלָל וְאֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, רַק אַדְּרַבָּה, נִדְמֶה לוֹ שֶׁמַּרְחִיקִין אוֹתוֹ מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מִינֵי הַרְחָקוֹת וּכְאִלּוּ אֵין רוֹצִין בּוֹ כְּלָל וּכְלָל, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא נוֹפֵל בְּדַעְתּוֹ וּמַרְפֶּה עַצְמוֹ מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל זֶה מְאד, עַל שֶׁהִרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חַנּוּן וְרַחוּם וְכוּ וּבְוַדַּאי רוֹצֶה לְקָרְבוֹ וְכוּ, עַל כֵּן צָרִיךְ לַחֲזר וּלְהִתְחַזֵּק בְּדַעְתּוֹ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כַּנַּ"ל (שָׁם)
