וזהו (במדבר יג, ב-ג) "וילונו על משה ועל אהרן… ויאמרו אליהם כל העדה… ולמה ה' מביא אותנו אל הארץ הזאת".
אחד מיסודות האמונה היא – שאֵל (על) השם יתברך לא שואלים שאלות, כי בוודאי הוא יודע מה הוא עושה ולמה עושה מה שעושה, ועל יסוד הזה חיים כל היהדות הנאמנה להשי"ת ולתורתו הקדושה. ובזה גדלים משחר ילדותם כל ילדי ישראל הכשרים השייכים למחנה שומרי תורה ומצוות.
כי בודאי חשבונות שמים הם עמוקים מאד מאד, ושכל האנושי קצר ומוגבל, ויש בדבר משום קוצר המשיג ועומק המושג, ומה גם שיש הרבה פרטים נסתרים, מהעבר, ומגילגולים שעברו, והרבה דברים עתידיים, אשר בכל אלה אין לנו שום מושג כלל, ואיך יעלה על הדעת לדון בדברים אשר בכלל אין אנחנו יודעים במאי עסקינן.
ובכלל איך יעלה על הדעת לדון במה שכבר החליט וקבע עובדא למעשה מלך מלכי המלכים הקב"ה.
ועל עצם השאלה / שאלות "למה ה' עשה / עושה כך וכך" וכדומה. – יש בדבר זה, ב' בחינות.
א) שאלה שהיא בעצם לא שאלה, אלא אמירה של חוצפה והתרסה כלפי שמיא רחמנא ליצלן, כעין השאלה של פרשתינו ולמה ה' מביא אותנו אל הארץ הזאת, שמוכח מתוך הפרשה, שהי' בשאלה זו חוצפא וכפירה בה', וכן מוכח מתגובת ה' וכמ"ש (שם יא) ויאמר ה' אל משה עד אנה ינאצוני (ופרש"י ירגיזוני, וכך הובא בתרגום אונקלוס "מרגזין קדמי". ורס"ג פירש ינאצוני, ימרדו בי, וכ"א פ"י יכעסוני), ועד אנה לא יאמינו בי, וכן לקמן (שם כג) בכתיב וכל מנאצי לא יראוה.
– וסיגנון זה של שאלות – אסור בתכלית, ולא יעלה על הדעת.
ב) ישנה בחינה של שאלה המותרת וכמ"ש אצל שבטי י-ה בני יעקב (בראשית מב-כח) מה זאת עשה אלקים לנו. דהיינו זה ברור שה' צודק, וצדיק הוא ולא עולתה בו (ע' תהלים צב-טז), [ואני יודע ומאמין שהכל לטובה שה' אוהב אותי וכל יהודי], אלא שאני / שאנו צריך לחפש ולמשמש במעי, במה חטאתי עויתי ופשעתי, שהבאתי עלי את העונש. כי בודאי אין הקב"ה עושה דינא בלא דינא (ברכות ה:), ודברים יש בגו. וניסיון יש גם בדבר, לראות איך תגובתי [כלומר ה' מנסה לראות כמה אני מאמין ואיך אני מגיב לנסיון ולצרה, האם אני מקבל באהבה.. וכו' האם אני מחפש במה להשתפר במידות טובות אולי עשיתי עבירה אולי לא חזרתי בתשובה כדבעי, אולי פגעתי באדם אחר אולי לא התפללתי מספיק.. כל זה ועוד אדם צריך וראוי לו לפשפש ולבדוק…].
ובאופן זה השאלה מותרת ורצויה. ובמה דברים אמורים כשכוונתי לתקן את מעשי ודיבורי ומחשבותי, ולחזור בתשובה שלימה ולהתקרב לה' ולתורתו.
אבל כשחלילה להתעלם מכך, אלא למצוא אשמים אחרים ואיזה שעיר לעזאזאל, – אזי שוב יש חטא ופשע בדבר.
ובכלל הנ"ל שצריכים מאד מאד ליזהר במה שנוגע לאחרים לכבודם, ובפרט במה שנוגע לקדושים מלהביע ולקבוע עמדה שבגלל זה וזה בא העונש, שאם על עצמו רשאי לחשוב כך, על אחרים מי שמו לשופט, ובפרט בדברים נסתרים אשר רק ה' יודע באמת למה ועל מה.
ובזה נכשלים הרבה בדור היתום הזה. שהם חושבים שהם יודעים הכל, ובפרט הם יודעים בדיוק למה פלוני/ת יש לו ייסורים או קרה לו כך וכך, ובודאי הם יודעים מה חטא רבי עקיבא שסרקו את בשרו במסרקות של ברזל (איכה רבתי פ"ב), והם יודעים מה פשע רבי חוצפית התורגמן שחתכו את לשונו (שם), והם יודעים למה "נענשו" עשרה הרוגי המלכות.
ויש אנשים שיש להם הנאה סדיסטית מיוחדת ויודעים בדיוק (להסביר בשיטתם הכוזבת) למה נרצחו שש מיליונים הקדושים שבשואה, ובזה הם הם גרועים מהגרמנים העמלקים, שהללו ביקשו רק גופם, והם לא מספיק להם בכך אלא צריכים לשתות דמם שבנפש ושגם נשמתם תענש בגיהנום, אוי להם אוי לנפשם, ואוי למחנכיהם..וכו'.
ויהי רצון שנתחזק באמונה תמימה בפשיטות
בברכת התורה וכטו"ס
ראש ישיבת ברסלב מאיר
הר' שמעון יוסף הכהן ויזנפלד
שאלות / הארות והערות יתקבלו בברכה
במייל breslevmeir@gmail.com