ליקוטי מוהר"ן
על גודל מעלת הלומדים בספרי ברסלב ובספר ליקוטי מוהר"ן וקובעים עליו סדר קבוע ו/או בספרי רבי נחמן מברסלב, כנסו בקישור הבא>> ליקוטי מוהר"ן.
ליקוטי מוהר"ן חלק א, תורה קצח, לשון רבינו ז"ל.
כשאחד צועק להשם יתברך אומרים לו לסע, כמו שכתוב (שמות י"ד): "מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו":
כי אומנם האמונה והתפילה הם גדולים במעלה, אך יש זמנים שעדיף לשתוק מתפילה וצעקה והראות להשי"ת שאכן אתה לא בטלן אלא עושה מעשה באמונה ובטחון וה' ברחמיו יושיע, בחי' מה תצעק אלי, דבר אליהם ויסעו, בחי' שיעשו מעשה להראות את האמונה בפועל, כי יש הרבה בטלה סמוייה באדם שלפעמים מעדיף לומר התפללתי וצעקתי, מה עוד אני יכול לעשות ? אז אומרים לו סע במילים אחרות : קום תעשה השתדלות..,
וצריך הרבה זהירות ויישוב הדעת כי לא כל מעשה אכן מקובל ורצוי כלפי מעלה, כי לא כל מחשבת "יאללה אני קופץ לכביש וה' יעזור" – לא זהו הפתרון והבטחון והאמונה בה', אלא טיפשות וחוסר אחריות, וכפירה בבחירה שה' עשה בעולמו !
ואכן הדבר הרצוי הוא שאחרי שבדקנו את כל האופציות והאפשרויות עם כל כללי הזהירות וההלכה
אחרי שהתברר לנו רצון ה' או שעדיין אנחנו בספקות מה הכי טוב לעשות או מה האמת לאמיתה…
מתפללים וצועקים ומתחננים וקמים ועושים…
וה' הטוב בעיניו יעשה, ואז יש בחי' של בטחון ואמונה בה', שהוא ידריך אותנו ויאיר לנו את הכיוון הנכון ורצונו הטוב ביותר …
אז אומר רבי נחמן מברסלב : בזמן שהמוחין לוחצים צרכים לשחרר באיזה דרך כדי לא ליפול מהאמונה, תעשה איזה השתדלות תנסה כך או כך עד שיתחדשו לך המוחין ותחזור למדרגת בטחון ואמונה בשלווה כי מדריגה היא מדריגה אמיתית כשאוחזים בה בשלווה ורוגע ולא לחוצים במוחין דקטנות כל הזמן…
ואז אחרי שחזרו המוחין זו שאלה איזו השתדלות ואם ומה צריך לעשות, העיקר העיצה שנותן רבינו נחמן מברסלב בתורה קטנה אבל חזקה ובסיסית ויסוד לחיים, תעשה משהו העיקר שלא יתפוצץ מהניסיון !
ליקוטי מוהר"ן ח"א רא
מרומז בתרגום (איכה ב): שבפסח צועקין בהתפילה כמובא על פסוק: "קול נתנו בבית ה' כיום מועד" פסוק זה נאמר על תקופת בין המצרים, 'כקל עמא דמצלין בחגא דפסחא' שעם ישראל צועקים להנצל ממשהו חמץ בפסח, עין שם בתרגום:
(משלי י): צ'דקה ת'ציל מ'מות [כל צדקה שהיא העיקר שתהי' לעניים הגונים לומדי תורה המגדילים כבוד שמים ומרבים מלכות ה' בעולם, צדקה כזו תציל ממות כפשוטו, וגם מחמץ ושאר עבירות רח"ל] ראשי תבות מצת.
סגולה לחולי נופל רחמנא לצלן [שבא מפגם הברית, וגם זו היא סגולה להנצל מקטנות, ונפילות רוחניות, וגשמיות, כגון נפילה של הבורסה, או כל נפילה שהיא] – לפזר צדקה, פזר נתן לאביונים (תהלים קי"ב): ראשי תבות נפ"ל.
[הפיזר הזה מתקן את הברית, כי על עוון שפיזר זרעו לבטלה, דהיינו שהוציא מיטב כוחותיו [הדם המובחר והטוב הנמצא בברית כידוע] להבל וריק לתאוות והנאות חולפות..,
וכאשר מפזר ממונו בצדקה לאביונים לומדי תורה הוא נותן את מיטב דמו, היינו ממונו, לעניים לומדי תורה, משקיע את מיטב כוחותיו שעבד והזיע וטרח ויגע להשיג כסף וממון.., את כוחותיו אלו נותן ללומדי תורה להצמיח הלכות וחידושי תורה המגדילים מלכות ה' בעולם כנ"ל, שזה בחי' במה שפגם יתקן בחי' מלכות שנפלה או הפיל שוגג או מזיד לצד האחר מלכות הרשעה, מרימה למלכות ה'… וזה בעצם הסדגולה שעולה ממוחין דקטנות בחי' חולי נופל ב"מ, למוחין דגדלות רפואה ברכה והצלחה, אמן ואמן.
ליקוטי מוהר"ן, חלק א, תורה קצו, לשון רבינו ז"ל.
וכשאתה מתפלל אל תעשה תפילתך קבע אלא רחמים ותחנונים וכו' (אבות פרק ב').
כי אסור לאדם לעמוד עצמו על שום דבר, הינו שאסור להתעקש בתפלתו שהקדוש ברוך הוא יעשה לו דוקא את בקשתו, כי זה הוא כמו לוקח דבר בחזקה, בגזלה.
רק צריך להתפלל ולהתחנן לפני השם יתברך ברחמים ותחנונים, אם יתן השם יתברך יתן ואם לאו לאו, כמובא במקום אחר (בהתורה ט' תיקונין סי' כ').
וזה: 'אל תעשה תפלתך קבע', מלשון גזלה, כמו שכתוב (משלי כ"ב): "וקבע את קובעיהם נפש".
הינו שכל מה שהוא מבקש, הן פרנסה או בנים או שאר צרכים, אסור להתעקש ולעמוד עצמו בתפלתו, שדוקא יעשה הקדוש ברוך הוא את תפלתו, כי זה הוא תפלת קבע שלוקח הדבר בחוזקה בגזילה, רק יתפלל רחמים ותחנונים כנ"ל:
ליקוטי מוהר"ן, חלק א, תורה קצה, לשון רבינו ז"ל
בצר הרחבת לי (תהלים ד), הינו שגם אפילו בהצרה בעצמה, השם יתברך מרחיב לנו, כי אם יסתכל האדם על חסדי ה'. יראה, שאפילו בעת שהשם יתברך מצר לו, גם בהצרה בעצמה, השם יתברך מרחיב לו, ומגדיל חסדו עמו,
וזה: "בצר הרחבת לי", הינו אפילו בתוך הצרה בעצמה, נתת לי הרחבה בתוכה, מלבד מה שאנו מצפים שהשם יתברך יושיענו בקרוב מכל הצרות, וייטיב עמנו מאד, אך אפילו גם בהצרה בעצמה מרחיב לנו:
