לא צריך לשמוע לכל דרשן | קירוב רחוקים | פרשת יתרו

למה לא צריך לשמוע לכל דרשן, "רב" שנותן דרשה? פרשת יתרו ראש ישיבת ברסלב "נצח מאיר".

(שמות יח-א) "וישמע יתרו". איתא בדברי רבינו הקדוש ז"ל מברסלב (ליקוטי מוהר"ן תנינא סי' מז) שסכנה גדולה לומר תורה. כי כל מי שמלמד תורה לאחרים רובצת עליו אחריות עצומה,

כי אם התלמיד/ים לא יביניו טוב טוב הנלמד יוכלו לבא לכפירה ולדעות משובשות בהשקפותיהם, ועי"ז במקום להתקרב לה' שזו מטרת לימוד התורה, יצא רח"ל מהלימוד ההיפך, דהיינו התרחקות מה' ומתורתו הקדושה.

וכמו שמצינו בחז"ל (אבות פ"א מ"ג) אנטיגנוס איש סוכו קבל משמעון הצדיק משיירי כנסת הגדולה, הוא היה אומר "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס" כלומר יש לעבוד את השם לשם שמים ומאהבה. ולא כמי שעובד את ה' רק בגלל השכר והגמול הטוב שיקבל עקב עשיית רצון ה'.

ואיתא באבות דרבי נתן (פרק ה) אנטיגנוס איש סוכו היו לו שני תלמידים (שם האחד צדוק, ושם האחר בייתוס), והיו שונים לתלמידים וכו' עמדו ודיקדקו אחריהם, ואמרו מה ראו רבותינו לומר דבר זה, אפשר שיעשה פועל מלאכה כל היום, ולא יטול שכרו ערבית?!

אילו היו יודעים רבותינו שיש עולם אחר לא היו אומרים כך, עמדו ופירשו מן התורה, ונפרצו מהם שתי פרצות "צדוקים ובייתוסים".

לא צריך לשמוע לכל דרשן | קירוב רחוקים | פרשת יתרו

ויש שדורשים לחזק את השומעים שכל מה שחטאו ועוו ופשעו – הם לא אשמים אלא הכל מן השמים, וחוזרים על כך פעמים אין ספור בתבלינים שונים.

והמסר הנקלט מכך הוא שכל הפשעים שאדם יעשה, זה לא נורא כלל, כי זה לא הוא אלא הכל מלמעלה מן השמים ורחמנא ליצלן מהאי דעתא משבשתא ההורסת לגמרי את השומעים, ומרחיקם מתשובה אמיתית לה' ובאים לקרב ונמצאו מרחקים.

ויש אחרים כיוצא בהם שדורשים ללא הרף שטוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו (תהלים קמה-ט). וה' מבין את הדור, ומתחשב עם בעיותיו ורצונותיו, ובזה פותחים לשומעים פתח גדול להפקרות בכל התחומים, ואל דאגה ה' מבין אותו ולא יבוא עמו בדין על מעשיו. רח"ל.

וכבר אמרו חז"ל ההיפך מזה. וכמ"ש חז"ל (ב"ק נ.) מאן דאומר ה' וותרן, יוותרו מעיו, אלא מאריך אפיה וגבי דיליה.

ויש אחרים שדורשים שכל עבירה יש לה תיקון, ע"י שיתן כמה פרוטות לצדקה, ומה שלומדים מכך הוא שהותרה הרצועה, ואפשר לחיות חיי הפקר ולעבור על הכל ולעשות אח"כ "תיקונים" בזול.

– וצריך באמירת תורה, יגיעה גדולה ואמנות יתירה, שיוכל לשקול בפלס דבריו, באופן שלא ישמע כל אחד ואחד מהשומעים, כי אם מה שצריך לו, ולא יותר, ואף על פי ששומעים כל התורה שאומר, עם כל זה לא ישמע כל אחד רק מה שצריך לבד,

וכמובא על הפסוק וישמע יתרו, והלא כל העולם שמעו, אלא יתרו שמע וכו' (זוהר הקדוש פ' יתרו, דף סח:), שזה בחי' מה שאומרים בעולם הליטאי ובפרט אצל בעלי מוסר "ער הא דערהערט", כי יש הער"ן, ויש דערהער"ן, דהיינו ישנה שמיעה פיזיולוגית וגשמית, ויש שמיעה רוחנית, שאדם שומע ומקבל ומפנים את הדברים הנשמעים, כי רק שמיעת יתרו נחשב לשמיעה, שנכנס באזניו בבחי' הפנמה, ושמיעת כל העולם שלא קיבלו ולא הפנימו את הדברים אינו נחשב שמיעה כלל.

ומי שאינו יכול לומר תורה בבחינה זו – אסור לו לומר תורה כי יוכל להזיק מאד מאד, ועכ"פ דבריו יביאו יותר נזק נאשר תועלת.

אבל היכול לומר כדבעי – יאומר ועל ייפחד מהשומע, ועל זה נאמר (הושע יד-י) כי ישרים דרכי ה', וצדיקים ילכו ופושעים יכשלו בם.

והצדיק האמת – יש לו אימה גדולה כשאומר תורה יותר מאימת ראש השנה ויום הכפורים. והבוטח בה' חסד יסובבנו (תהלים לב-י.).

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר

לחץ כאן – להורדה והדפסה של העלון לשבת פרשת יתרו

• קנאה לא תביא לך אושר בחיים | פרשת השבוע יתרו
• פרשת השבוע לילדים יתרו
• עיקר שלימות וקישוטי האמונה, היינו לקרב דווקא המרוחקים | פרשת ויגש
• קירוב רחוקים