ט"ו בשבט

ענייני טו בשבט ביהדות, בהלכה,סדר טו בשבט…

עיקרו של ט"ו בשבט הוא סיום שנת ה'מעשר' לפירות העץ, מכיוון שעד יום זה יצאו רוב גשמי השנה ועלה השרף באילנות, ועכשיו מתחילה צמיחת הפרי. כמו-כן אין מעשרים מפירות שחנטו קודם יום זה על אלו שחנטו לאחר-מכן. לפי הרמב"ם חנטה היא 'הבאת שליש' ולפי תוס' חנטה כפשוטה – נפילת הפרח והופעת הפרי. לפיכך, פירות-האילן שחנטו אחרי ט"ו בשבט זה שייכים לשנה זו, לענין המעשרות, ואלה שחנטו שייכים לשנה הקודמת. דיני המעשרות חלים רק על פירות ארץ-ישראל.

עם זאת, מכיוון ש'ארבעת ראשי שנים' (א' בניסן, א' באלול, א' בתשרי ו- ט"ו בשבט) מופיעים במשנה יחד, הוכיחו הגאונים שיום זה יש בו גם משום לקח רוחני לאדם, ובפרט שחז"ל דימו את האדם לאילן על יסוד הפסוק (דברים כ,יט) "כי האדם עץ השדה".

לכן ביום זה על האדם להתעורר לעבודת הבורא מתוך תענוג וחיות מחודשים (עניין הצמיחה), כפירות האילן, שעניינם אינו להיות מזון הכרחי לקיום האדם, אלא "להחיות בהן נפש כל חי".

נהגו, אפילו בחו"ל, להרבות ב- ט"ו בשבט באכילת מיני פירות האילן, ובפרט פירות משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ-ישראל ונוהגים לאכול גם חרובים, שיש להם שייכות מיוחדת לניסים, כסיפור הגמרא על רבי חנינא בן דוסא ש"די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת", ובהמשך לזה מסופר על כמה וכמה ניסים שאירעו לו, בהיותו 'מלומד בניסים' (כמובן יש לבדוק את כשרותם, לעניין רכיבים, חרקים, עורלה ומעשרות, ולנהוג בדיני ברכותיהם כדין, לרבות ברכת 'שהחיינו').

המנהג הנפוץ בארץ לטעת עצים ב- ט"ו בשבט אינו ממנהגי ישראל המסורתיים. הרבי מליובאוויטש כתב על כך: "אין לערב את זה במנהגי שולחן-ערוך", מכיוון שזה "עניין חילוני לגמרי", ובפרט שעל-פי הגמרא (תמיד כט, ב) אין בעצי-סרק משום 'יישוב ארץ-ישראל'.

לאחרונה נפוצה 'הגדה' – 'סדר לט"ו בשבט' וכיוצא בזאת לקט תפילות וסדר ט"ו בשבט, שהופקה בצורה נאה ומושכת, ומופצת גם בבתי-ספר דתיים וחרדיים, אך כלול בה חומר הרחוק מרוח ישראל סבא, ושומר נפשו ירחק ממנה ומשכמותה (במיוחד שמקורה מנתן העזתי – הנביא שקר של שבתאי צבי !!!).

ט"ו בשבט | תפילה.

וכפי שהוסבר שט"ו בשבט זה זמן החנטה של פירות האילן

על כן יש עניין גדול להתפלל ביום זה על אתרוג לארבעת המינים בחג הסוכות !!!

מתוך ליקוטי תפילות של רבי נתן מברסלב חלק ב'.

יהי' רצון מלפניך אבינו שבשמיים שנזכה לקיים מצות אתרוג ומיניו בשלמות בזמנו כראוי.

ונזכה שיהיה לנו תמיד אתרוג נאה וכשר ומהדר בכל מיני הדור, בתכלית השלמות וההדור. ותגלה פאר הדרת קדושת עמך ישראל בעולם, ובפרט פאר הדרת יופי קדושת הצדיקים והכשרים האמתיים, עד אשר ישתוקקו ויכספו כל באי עולם לכלל בהם, להכלל בשמם ותפארתם, וישובו כל באי עולם לילך בדרכיהם לעשות רצונך באמת כל ימיהם לעולם:

וזכנו לאתרוג נאה בחג הסוכות הקדוש, שיהיה לנו אתרוג נאה וכשר באמת ומהדר בכל מיני הדור, ולולב והדס וערבה כשרים ונאים ומהדרים, ונזכה לקיים מצות נטילת ארבע מינים (אתרוג שהיום יום חנטו, לולב, הדס וערבה) בזמנו בתכלית השלמות בקדושה ובטהרה גדולה, באהבה וביראה בשמחה וחדוה רבה ועצומה.

ואזכה לומר הלל שלם בכונה גדולה באמת עם כל הארבעה מינים והושענות, ולנענע כל הנענועים הקדושים ולהקיף ההקפות הנוראות, והכל באהבה וביראה ובשמחה רבה ועצומה, בכונת הלב באמת ובדבקות נפלא ובהתלהבות גדול לשמך הגדול והקדוש והנורא באמת ובתמים, כרצונך וכרצון צדיקיך האמתיים, ואזכה על ידי הנענועים להמשיך הארה מהמוחין שבראש לתוך הששה קצוות, ומשם יהיו נמשכין המחין לבחינת מלכות, ויתגלה מלכותך לעין כל, ונזכה להודיע לבני האדם גבורותך וכבוד הדר מלכותך, וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו. וכל אשר נשמת רוח חיים באפיו יתנו כבוד והדר למלכותך…

ט"וּ בִּשְׁבָט הוּא כְּנֶגֶד בַּת-עַיִן

שְׁנֵים-עָשָר חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה הֵם כְּנֶגֶד שְׁנֵים-עָשָר שִׁבְטֵי יָהּ, וּמִתְחַלְּקִים לְאַרְבַּע תְּקוּפוֹת, כְּנֶגֶד אַרְבַּע מַחֲנוֹת הַשְּׁכִינָה, שֶׁהֵם הָאַרְבַּע דְּגָלִים. וְכָל אֵלּוּ הָאַרְבַּע בְּחִינוֹת הֵם יוֹצְאִים מֵאַרְבַּע הָאוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין הָאַרְבַּע מחִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּלָת גַּוְנִין דְּעֵינָא וּבַת- עָיִן. וּכְנֶגֶד זֶה בַּקְּלִפָּה יֵשׁ גַּם-כֵּן שָׁלשׁ קְלִפּוֹת טְמֵאוֹת לְגַמְרֵי, וּקְלִפָּה רְבִיעִית שֶׁהִיא בְּחִינַת נגַהּ, כַּיָּדוּעַ.

וּכְמוֹ שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה הָעִקָּר הִיא נְקֻדַּת הַבַּת-עַיִן, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַהִסְתַּכְּלוּת וְהַיְדִיעָה בְּעֵינֵי הַשֵּׂכֶל עַל-יְדֵי הַתְּלָת גַּוְנִין הַמְּאִירִין לְשָׁם, כְּמוֹ-כֵן לְהֵפֶךְ לְעֻמַּת זֶה, גַּם בַּקְּלִפָּה עִקַּר אֲחִיזַת כָּל הַקְּלִפּוֹת עַל-יְדֵי קְלִפַּת נגַהּ, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַבַּת-עַיִן, שֶׁמִּשָּׁם כָּל יְנִיקָתָם, כַּיָּדוּעַ. וּבְכָל אַרְבַּע תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה צְרִיכִין לְבָרֵר הַטּוֹב מֵהָרַע וּלְשַׁבֵּר הָאַרְבַּע קְלִפּוֹת הַנַּ"ל שֶׁהֵם כְּנֶגְדָּם.

וְהִנֵּה הָאַרְבַּע תְּקוּפוֹת מַתְחִילִין מִנִּיסָן, נִמְצָא שֶׁתְּקוּפַת טֵבֵת הוּא כְּנֶגֶד בַּת-עַיִן, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר, וְט"וּ בִּשְׁבָט הוּא הַנְּקֻדָּה הָאֶמְצָעִית שֶׁבִּתְקוּפַת טֵבֵת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת נְקֻדַּת הַבַּת-עַיִן, וְעַל-כֵּן אָז הוּא ראשׁ-הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת לְעִנְיַן עָרְלָה וְנֶטַע רְבָעִי, שֶׁעַל-יְדֵי שֶׁנִּזְהָרִין בְּאִסּוּר עָרְלָה וְנֶטַע רְבָעִי, עַל-יְדֵי-זֶה מַכְנִיעִין הָאַרְבַּע קְלִפּוֹת הַנַּ"ל, כַּמְבאָר בִּפְנִים. וְעִקַּר הַבֵּרוּר וְהַתִּקּוּן הוּא עַל-יְדֵי עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת (אוצר היראה ראש חודש אות לג ).

קובץ PDF הלכות בדיקת פירות יבשים לט"ו בשבט >> לחץ כאן ! , שירת הים וט"ו בשבט >> לחץ כאן ! , 

מאמר ראשי לט"ו בשבט >> לחץ כאן ! , מאמר נוסף לט"ו בשבט >> לחץ כאן !

תפילה לפרי הבטן – זרע של קיימא, לקליטת הריון ! לחץ כאן ! , לקט תפילות לט"ו בשבט >> לחץ כאן !

הודעה משמחת לציבור

מעוכבי זיווג, ופרי הבטן !

נפתחה ההרשמה למסירת שמות לקראת התיקון ב- ט"ו בשבט, 

ע"י רבני ותלמידי ישיבת ברסלב ליד הכותל המערבי, ובקבר רחל – בע"ה ב- ט"ו בשבט, 

עבור מעוכבי זיווג, זרע של קיימא (הריון), וחינוך הילדים ! 

כל תרומה תתקבל בברכה ותעמוד לתורמים להתברך בבני חיי ומזוני 

טלפון לברורים ותרומות : 050-4161022

טופס הרשמה >>

תרומות יתקבלו בברכה

ויעמדו לתורמים להתברך בבני חיי ומזוני

טלפון לברורים ותרומות : 050-4161022