השתוקקות לה'

תיקון הכללי פירוש 23 |

כאיל תערוג על אפיקי מים. (תהלים מב, ב)

היינו האיל כשצמא ולא מוצא מים – צועק לה´,

שירחם עליו למצוא מים.

ואע"פ שאיל הוא זכר, ותערוג הוא לשון נקיבה,

י"ל (יש לומר, לתרץ) שדרך הנקיבה לצעוק ולבכות יותר וברגש יותר,

וע"כ דומה כאן הזכר לנקיבה (כי כך צריך גם ה"גבר" לבכות ולהתחנן ולהוריד דמעות בתפילה לפני ה').

ורש"י פי´ שהזכר צועק על המים,

והנקיבה שרחמה צר צועקת בלידתה, ע"כ.

והנה שניהם צועקים טוב טוב — כי סכנת נפשות מרחפת עליהם.

ור"א פירש שאיל היא הנקיבה, כמו ש"עז" היא הנקיבה, אע"פ שמשמעותם ל´ זכר.

ויש אומרים שדרך האיל לאכול נחשים ארסיים, ושורשים ארסיים, וע"כ גופו חם והצימאון גובר, וע"כ מבקשים מים רבים לכבות הארס.

והנה ראיתי כמה וכמה ציורים ורקמות על הפסוק הזה, וכולם מעוררים לתפילה וקירבת ה´, ועדיין לא ראיתי ציור הראוי באמת, וחבל, כי ציור כזה בודאי יעורר תמיד לעבודת ה´.

כן נפשי תערוג אליך — אלוקים. והוא מצב של השתוקקות, ודביקות, והכנעה, ותפילה, וכיסופים, וצעקה לה´.

 (מתוך הספר "שי למורא" פירושים על התיקון הכללי – ויש בפי' הרבה יסודות יקרים וחשובים לעבודת ה', אשרי המאמצם)