פרשת בראשית מאת ראש ישיבת ברסלב – תקציר: בראשית ברא אלוקים את האור ! הוא רפואה לכל הדאגות הדכאונות והמרירות של החיים שעוברים על כל בני אנוש – ואשרי העוסקים לחייך ולהחיות לבבות נשברים והם עוסקים בתיקון ורפואת העולם. אז איך זוכים לחיזוקים אמיתיים ?
בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת בראשית.
לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע.
וזהו (בראשית א) "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ..
ויאמר אלקים 'יהי אור', ויהי אור. וירא אלקים את האור כי טוב".
הדיבור הראשון והאמירה הראשונה שהשמיע השי"ת בעולם היא 'יהי אור', והוא טוב נפלא שאין עליו עוררים, והוא חסד גדול ועצום עם הבריאה והנבראים, הוא המאיר את העיניים ומשמח את הלבבות.
הלא תראה שבמדינות שאין האור מאיר כל כך, משום ריבוי העננים, התושבים חסרי שמחה, וקרובים לעצבות ודיכאון. ואשר על כן באנגליה, תושביה מקבלים ביחד עם המים שהם שותים, תרופה נוגדת דיכאון.
אדם שפוחד שיש לו את 'המחלה' (למשל), וק"ו מי שרח"ל יש לו בפועל את המחלה – הכל חושך בעדו, ואפי' השמש תלטף ותאיר את העולם עם פרחי אביב וציוצי העופות ונוף מדהים יהי' פרוס לעיניו, וכסף רב עמו, ואוכל טעים עמו וכו', לא יעזור לו, אלא בפועל ירגיש שעולם חושך בעדו.
אדם שפרנסתו דחוקה, וק"ו כשצריך לפרנס את התלויים בו, ואין לו, ואשתו מבקשת כסף לצרכי גופה, או צרכי הבית, והעוללים מבקשים אוכל ואין לו, וק"ו כשהוא בעל חוב, והנוגשים דופקים בדלת ומטלפנים וכו', אדם זה עולם חושך בעדו, הכל חשוך ומר.
אדם שלומיאלי ושלימזל שכל מה שעושה לא מצליח, וכולם לועגים עליו מעודו, דהיינו מאז שזוכר את ילדותו, וכן בימי הנערות וכן בהמשך חייו, ותמיד חי בהרגשה שיש לו שתי ידיים שמאליות והוא 'לא-יוצלח'. ותמיד מעירים לו ומוכיחים אותו, והוא לא יכול לספק את הסחורה, ואת התקווה שתולים בו – עולם חושך בעדו.
אדם שלומד ולומד ולא מבין, והמעט שמבין בערך מיד שוכח, וגערות ההורים מאז ילדותו מהדהדים תמיד באוזניו, וכמה וככל שמנסה – הדבר לא מועיל ולא עוזר – חושך לו בעיניים.
אדם שנכשל במה שנכשל מפגמים ועבירות בין אדם למקום, ובפרט כשעבר ושנה, ושילש, וריבע.. ומורגל בכך, וכאילו תפוס בשבי התאות, וכן אדם שנכשל בגזל וגניבה, ובפרט כשתפסו אותו, והכל מרננים עליו – חרב עולמו, ומר וחושך בעדו. וכן מי שנפל בסמים רח"ל וכו'.
אדם (ר"ת אדם דועך מחושך) כזה, וכיוצא בו, שכמעט אבד תקותו, ועיניו כלות לראות אור.
וה'אור' שיכול להאיר את עיניהם ואת רוחם וחייהם מכל אחד מכל הנ"ל ויותר, הם דברי חיזוק כנים, והדגשת נקודות טובות שישנם בהם ובמצבם. _ וכמבואר היטב דבר זה בדברי רבינו הקדוש הננמ"ח זצ"ל בליקוטי מוהר"ן (מאמר אזמרה, בת"א סי' רפב), וכל נקודה טובה, נקודת אור בנפש, נוסכת תקוה וחיות, ונותנת כוחות אדירים לצאת מהמשברים ומהמצבים הלא טובים ולא נעימים.
והוא מצוה עצומה להחיות 'מתים' הללו, ולשמח לבותם, ולתת להם תקוה, כי מועט 'אור' דוחה הרבה מן החושך כנודע, ובודאי בכל אדם ישנם כוחות ויכולות ופינות וכוונות ונקודות אור נפלאים שע"י מתעורר החשק לפעול ולצמוח ולגדול ולהאיר בנפשו וגם באחרים,
והעוסק בזה רופא חולים ומתיר אסורים וזוקף כפופים, ומחיה מתים.
וכמו שבתחילת הבריאה הקריאה 'יהי אור' האירה את כל העולם, ככה בכל אדם ובכל עת ושעה, העידוד המאיר עיניים ומבריא הנפש ומאיר בכל העולמות, ובכל אדם ואדם שהוא עולם קטן (ת"ז- חי' סט רק. וח"י לו,קל. זוה"ק ח"ג לג:כנז:).
ויהי חלקינו בין המאירים את העולם.
א"ה: ועיקר הרפואות לכל החולאים הם בנפש בריאה והעיצות נמצאות בספרי רבינו הקדוש הנחל נובע מקור חכמה ושמחה. והוא מעיין נובע שאינו פוסק מלחזק ולהחיות נפשותצמאים – לכן לכו למים ותרוו צימאונכם.
בברכת התורה וכטו"ס
ראש ישיבת ברסלב מאיר
הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד שליט"א
-
-
-
-
-
-
-
-
