דרך ארץ | פרשת בשלח

כמה הלכות ומוסר חכמה בנושא של דרך ארץ.

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת בשלח
לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע,

דרך ארץ

וזהו (שמות יג-יז) "ויהי בשלח פרעה את העם, ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים".
מן המפורסמות בכל קצווי תבל, שכל אדם צריך להתנהג בדרך ארץ,
ואדם שאין בו דרך ארץ אינו בן אדם כלל, והוא כבהמה וחיה.

ובכל העולם בכל מדינה ומדינה, ובכל מקום מלמדים ומאלפים לנימוסיות ודרך ארץ, מידות ומוסר.
ואמר החכם אין היופי במעיל מצנפת ומעטפת, כי אם במידות היפות.
ועוד אמר החכם אין חבר טוב כנועם המידות. ואמרו במוסר ילוטשו הדעות,
ואמרו המוסר יחס למי שאין לו יחס, ואמרו מי שבזה הנימוס – המיתו הנימוס.
ואמרו רועה המידות יפיל בעליו במכמורת, ועוד אמרו רועה המידות – סימן על נבלות השורש,
ואמרו (מדרשי תורה, קלו) אוי לו לאדם שחביריו בושים במעשיו.
ואמרו (קדושין מ:) כל שאינו בתורה ולא בדרך ארץ – אינו מן היישוב.
ואמרו (אבות פ"ב מ"ב) יפה תלמוד תורה עם ד"א (ע' במדב"ר יג).

דרך ארץ קדמה לתורה

והנה אמרו חז"ל (ויק"ר ט-ג) דרך ארץ קדמה לתורה. כי אדם עם תורה אבל בלי דרך ארץ הרי הוא מחלל את ה' בתמידות.
וחכמינו ז"ל לימדו א"ע והוסיפו ללמוד ולעשות שטייגען גם בעניני דרך ארץ,
וכהא דאמרו (ברכות ז.) לא אורח ארעא למעבד הכי.
ואמרו חז"ל (שם יז.) אמרו עליו על רבי יוחנן בן זכאי שלא הקדימו אדם שלום מעולם, ואפילו נכרי בשוק.
ואיתא (שם כב.) א"ל תלמידיו לרבי יהודה, רבינו, שנה לנו פרק אחד בהלכות דרך ארץ.
ואמרו (שם כחו.) מכאן למדה תורה דרך ארץ, שיחזור גדול עם קטן בשושבינות.
ואמרו (שם סב.) רב כהנא על גנא תתא פוריה דרב, שמעיה דשח ושחק וכו', אמר ליה – אמר ליה כהנא הכא את, פוק דלאו אורח ארעא, (אמר לו תורה היא, וללמוד אני צריך).

דרך ארץ

ואמרו (שבת קיד.) למדך תורה דרך ארץ, בגדים שבישל בהם קדירה לרבו, אל ימזוג בהם כוס לרבו.
ואמרו (שם) גנאי הוא לתלמיד חכם שיצא במנעלים המטולאים לשוק.
ואמרו (שם קמט:) בר בי רב לא לישדר מאניה לאושפיזיה לחווריה ליה, דלאו אורח ארעא.
ואמרו (עירובין ק:) אילמלא לא ניתנה תורה היינו לומדים דרך ארץ מבעלי חיים.
ואמרו (פסחים קיב.) אל תכנס לביתך פתאום, כל שכן לבית חבירך.
ואמרו (יומא יב.) ש"מ אורח ארעא למישבק איניש גולפא ומישכא לאושפזיה.
ואמרו (ר"ה לא.) לאו אורח ארעא למימרא ליה לרביה "רבך".
ואמרו (מגילה כח.) מימי לא הקפדתי בתוך ביתי, ולא צעדתי בפני מי שגדול ממני.
ואמרו (חגיגה ה.) שבין הנעלמות שלעתיד יתן דו"ח  הוא ההורג כינה בפני חבירו, ונמאס, וכן היורק בפני חבירו, ונמאס.
ואמרו (קדושין מ:) האוכל בשוק – הרי זה דומה לכלב.

ואמרו חז"ל (חולין אד.) הרחק מן הכיעור, ומן הדומה לו.

ואמרו (ב"ר עו) ויחץ את העם (ברא' לב-ח) – לימדך תורה ד"א שלא יהא אדם נותן כל ממונו בזוית אחת.
ואמרו (שמו"ר מז) אזלת לקרתא – הלך בנימוסיה, כלומר שינהג האדם כמנהג המקום.
ואמרו (במדב"ר ט) למדך תורה ד"א שתהא וותרן בתוך ביתך. נשפך יין – הוי וותרן.
ואמרו (תנחומא וירא יא) ללמדך ד"א שלא ישנה אדם ממנהג המדינה.
ואמרו (אבות דרבי נתן, כח) אין לך חכמה של ד"א. ואמרו (ד"א זוטא ג) חשוב מעשיך בד"א.
ואמרו (יל"ש בא-כו) וכן אתה מוצא שהיו האבות והנביאים נוהגים בד"א – על אחת כמה וכמה שאר כל אדם.
ואמרו (דא"ז-טז) ברוך המקום, ב"ה, שנתן תורה לישראל שילמדו ממנה גם ד"א.

וזה בחי' "ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים".

כי בודאי גם בגוים יש לימודי דרך ארץ ונימוס, וכהא דאמרו חז"ל על אנשי אלכסנדריא (נדה סט:), וכן המדיים היו להם כמה דברים יפים בדרך ארץ (עיין בברכות ח: )

וע"ש אין זה מונע מהם כלל להיות מזומנים לגיהנום. (ועיין קה"ר ז, בג' דברים משבח אני את בני המזרח.)
וגם כנען מסר לדורותיו הנהגותיו, וכמ"ש (פסחים קיג:) ה' דברים צוה כנען את בניו, אהבו זה את זה, אהבו את הגזל. אהבו את הזימה, שנאו אדוניכם, אל דברו אמת.

וגם העמלקים הם מפורסמים בעניני דרך ארץ שלהם. ועל כל זה אמר הפסוק ולא "נחם אלקים דרך ארץ" של הגוים.
וכמ"ש חז"ל (כלה א) כל מי שאין התורה עוברת על פיו אין בו ד"א.

ופוק חזי "דרך ארץ פלשתים" של ימינו, שהם מצויינים ברציחה, שקר, וגזל, להפוך את הצדיק לרשע ואת הרשע לצדיק וכו' וכו' והם שמחים בדרכם וצועדים בה,

וכל זה ושאר נימוסיות של הגויים לא רצה השי"ת עבורינו,
ויש להזהר מללמוד מהם.

בברכת התורה וכטו"ס

ראש ישיבת ברסלב "נצח מאיר"

הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד