דוגמא אישית
בס"ד, ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת השבוע קדושים.
לכבוד.. אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע,
דוגמא אישית.
וזהו (ויקרא יט-ב) "קדושים תהיו כי קדוש אני"
לכאורה הציווי "קדושים תהיו"– מספיק עוצמתי, ומה היה צריך הפסוק להוסיף "כי קדוש אני"?
אלא רמז גדול יש כאן לכלל החשוב של "דוגמא אישית" שהוא כלל גדול בחינוך, והוא כלל גדול בתוכחה,
וכמ"ש חז"ל (ב"מ קז:) על הפסוק (צפניה ב-א) התקוששו וקושו. אמר ריש לקיש קשוט עצמך תחילה, ואחר כך קשוט אחרים, (ועיי"ש בגמרא שמכח הכלל הזה תמהו על רבה בר רב הונא שלכאורה נהג אחרת).
וכמסופר בגמ' בבא בתרא דף ס. שר' ינאי היה לו אילן הנוטה לרשות הרבים, ולאדם נוסף במקומו היה לו ג"כ אילן הנוטה לרשות הרבים ומזיק ומפריע להם, והם התלוננו על כך, הלך האדם בעל האילן הנ"ל לשאול את ר' ינאי, אמר לו ר' ינאי שכרגע לא יוכל לקבלו, ושיבא מחר (ופרש"י שהיה רוצה לקשט את עצמו תחילה), בלילה דאג ר' ינאי שיקוצץ אילנו.
למחרת הגיע האדם הנ"ל ור' ינאי פסק לו שחייב לקצץ אילנו. טען הנ"ל והרי לכם ג"כ יש כזה עץ! ענה ר' ינאי לך לראות ולבדוק אם שלי קצוץ, תקצוץ גם אתה, ואם לא – לא תקצוץ (ועיי"ש בגמרא חשבונות שהיו לר' ינאי בהתחלה, ובמסקנא).
וכן תנן במסכת סנהדרין (דף יח.) כהן גדול דן ודנין אותו. ושואלת הגמרא 'דן', פשיטא! ומתרצת הגמ' 'דנין אותו' היתה צריכה המשנה להשמיע.
ושואלת הגמרא, שזה גם פשוט, שאם לא דנים אותו, איך הוא ידון אחרים.
הרי צריך כל אדם לקשט את עצמו תחילה ואח"כ לקשט אחרים (כהכלל של דוגמא אישית).
וכן (שם יט.) אומרת הגמ' שאע"פ שמלך לא דנים אותו, זהו רק מלכי ישראל (של עשרת השבטים) אבל מלכי בית דוד הכשרים – בודאי דנים אותו, שאל"כ איך הוא ידון אחרים, וכנ"ל.
וגם אדם הראשון הודה ללמך על הַיְסוד הזה של דוגמא אישית כדאמרינן קשוט עצמך.., (כדפרש"י עה"ת, בראשית ד-כה, ומקורו מחז"ל בב"ר כג-ה, ובמדרש תנחומא פרשת בראשית, אות יא).
ובמה שנוגע לחינוך, הרי פשוט שעיני הבנים והבנות תלויות באביהם, וכן עיני התלמידים במלמדיהם, ואיך שאבא ומלמד – המדבר ומחנך לדוגמא להתרחק מעישון סיגריות, שזה משחית והורג גופו ומזיק לסביבה וגורם להם נזק נוראי אף בעישון פסיבי, וגם מכלה ממונו הנצרך לו ולמשפחתו לדברים חשובים אחרים, וגם ממכר אותו, וכשאין לו הרגלו נהפך לאדם עצבני ולא מסוגל לחשוב ולתפקד ביישוב הדעת וכו' וכו', וביחד עם כל הדיבורים הנ"ל הוא עצמו תוך כדי דיבור מוציא סיגריה ומעשן, וכן רואים אותו בניו ותלמידיו עושה כן כל הזמן,
וא"כ מאחר שהוא בעצמו עושה לעג וקלס מדברי עצמו, איך הוא רוצה להשפיע על אחרים ?? והרי זה תרתי בסתרי בעליל.
ואמרו חז"ל (חגיגה יד:) יש נאה דורש ואין נאה מקיים, נאה מקיים ואין נאה דורש, אתה (רבי אלעזר בן ערוך) נאה דורש ונאה מקיים, אשריך אברהם אבינו שאלעזר בן ערוך יצא מחלציך.
ואמרו (יבמות סג:) בן עזאי אומר כל מי שאין עוסק בפריה ורביה כאילו שופך דמים וממעט את הדמות, א"ל יש נאה דורש ונאה מקיים, ואתה נאה דורש ואין נאה מקיים! אמר להן בן עזאי ומה אעשה שנפשי חשקה בתורה, אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים.
ועכ"פ ברור כשמש שהדוגמא אישית בבית של ההורים הן בעניני המידות טובות ולהיפך, או בעניני התאות (אבא הקופץ ראשו ורובו לתוך הצלחת, והוא כולו שם ומנותק מהסביבה), הן בכל עניני יראת שמים וקיום התורה בנעימות – הן הן עיקר ההצלחה בחינוך ובנטיעת הערכים הרצויים בלב הבנים והבנות.
ויהי רצון שנזכה לאהוב את התורה אצל זולתינו ונהי' מלא אהבת ה' ותורתו, אמן.
בברכת התורה ולומדיה
וכל טוב סלע ראש ישיבת ברסלב מאיר
שמעון יוסף הכהן ויזנפלד.
נ.ב תרומות יתקבלו בברכה 050-4161022
