איך לי כוח ? איך מייצרים רצון לעבודת השם | פרשת השבוע לך לך

מעלת וגודל הרצון | פרשת השבוע לך לך

כדי שהאדם יזכה לעשות רצון ה' באופן תמידי (ואפי' חד פעמי, וכ"ש תמידי) צריך שיהי' לו רצון ומוטיבציה לכך, כי על כל דבר אפילו גשמי כגון לעבוד עבודה או לתקן חפץ וכל דבר, צריך רצון לכך, הלא תראה מהמציאות שמי שאין לו הכרח לעשות משהו, אינו עושהו אם אין לו רצון לכך.

וזהו (בראשית יב-א,ב) "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך, ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה".

ומה עושה רצון, ואיך נוצר הרצון אצל האדם?

אם בגשמיות עסקינן – תועלת והנאה מפעולתו – הם המדרבנים את האדם לפעול, כי מי שחווה הנאה מפעולה – ברצון רב ירצה לחזור עליה, וכפי מידת וגודל ההנאה, כך גדול הרצון.

לכן מי שמרוויח כסף ובפרט כסף רב מפעולתו. ירצה להתמיד בכך, ומי שנהנה מאוכל – ירצה שוב לאכול אותו מאכל. וכן בכל העיסוקים.

ואם ברוחניות עסקינן – כפי אמונתו, יגדל חשקו ורצונו, שאם מאמין באמונה שלימה שעסק התורה ותפילה והתבודדות, ומצוות ומעשים טובים הם רצונו של הבורא יתברך שמו, והם עושים נחת רוח לה' – בוודאי יעשה אותם, וכפי גודל אמונתו ויראת שמים ואהבת ה' – יעסוק ביתר התמדה וביתר הידור בעבודת ה'. גם כפי גודל אהבתו, כך יעסוק בעבודת ה' ביותר התלהבות ושלהבת י-ה, וכל זה מעצם כח אמונתו הקדושה, אבל קל וחומר שיגדל חריצותו לעסוק בכך כשיקבל תגמול על כך.

ובזה גם כן מתחלק לשני בחינות, ישנה בחינה – שאדם מאמין שע"י עשיית רצון ה' יקבל שכר וגמול טוב או בעוה"ז או בעוה"ב או בשניהם, ודבר זה מוסיף לדרבן אותו לעשות רצון ה' ביתר חשק התמדה וחריצות. ודבר זה מתחלק שוב לכל אדם כפי גודל אמונתו.

ויש – שממש חש במוחש תועלת והנאה מידית, מעשיית רצון ה', הן שרואה את זה בפועל, הן שרואה שהוא ממש דבר שהוא בבחי' "עבידי דאתו" (גיטין מב:ועוד), או שמחמת גודל אמונתו הוא רואה את הדבר כאילו כבר התקיים בפועל, שזה בחי' מה שאמר מוהרנ"ת ז"ל שרבינו ז"ל כאן עמנו בראש השנה "אין גלייב, איך זעה" (אני מאמין, אני רואה).

וזה בחי' לך לך ופרש"י (והוא מחז"ל במסכת ר"ה טז: תנחומא לך לך ג) להנאתך ולטובתך, שם אעשך לגוי גדול כאן אי אתה זוכה לבנים, ועוד שאודיע טבעך בעולם. ע"כ.

וזהו 'לךָ' להנאתך ולטובתך, כי כל דבר שה' מצווה וכל דבר שיש בו רצון ה' הוא להנאתינו ולטובתינו בעולם הזה ובעולם הבא. הן אם רצון ה' שנמצא מהארציות ('מארצך') ומהרגלי הבלי עולם הזה ותאותיו, הן בכל דבר שיש בו רצון ה' – הכל הוא בסופו של דבר לטובתינו, ומי שרוצה בהנאתו הניצחית ובטובתו הניצחית, ושיאוכל הפירות בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב, צריך רק להתגבר על יצרו הילדותי והנערותי, ולעשות המתבקש באמת, דהיינו רצון ה', שזהו מה שיביא אותו  לתועלת הניצחית.

ואפילו אם יעשה הכל רק להנאתו ולטובתו – גם כן יהא לו מספיק התעוררות לעשות את הדברים הנכונים, ויהא לו רצון וכח להמנע מכל מה שהוא נגד רצון ה', וקל וחומר אם יזכה לעבוד את ה' לשמה, לשם שמים, בלי שום פניה ואינטרס והנאה, אלא רק לעשות נחת רוח לה' – בודאי יזכה, לאור הגנוז לצדיקים, ולטובה הצפונה להם.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר ירושלים

לחצו כאן – להורדה והדפסה עלון שבועי פרשת לך לך