חדֶשׁ אֱלוּל
הוּא הַזְּמַן הַמְסֻגָּל לִזְכּוֹת לְדַעַת, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין מַה שֶּׁלּא הָיָה יוֹדֵעַ מִתְּחִלָּה;
וְעַל-יְדֵי-זֶה עוֹשִין לְבוּשִׁין חֲדָשִׁים לְנִשְׁמָתוֹ, וְנִצּוֹל מִכָּל הַצָּרוֹת (עיין 'דעת').
אוצר היראה מועדי ה' אלול אות ב
עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא בְּחדֶשׁ אֱלוּל, כִּי הֵם יְמֵי רָצוֹן, שֶׁעָלָה משֶׁה לְקַבֵּל לוּחוֹת אַחֲרוֹנוֹת וּפָתַח דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה לֵילֵךְ בָּהּ.
וְעִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה שֶׁעָשָה משֶׁה הוּא לֵידַע שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם,
וְלִמְצא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם, בְּכָל הַיְרִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וּבְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם,
כִּי לִפְעָמִים עַל-יְדֵי שֶׁהָאָדָם עוֹלֶה לְמַעְלָה, כְּגוֹן שֶׁנִּתְעַשֵּׁר, אֲזַי הוּא שׁוֹכֵחַ בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא.
גַּם אֲפִלּוּ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מָצִינוּ שֶׁיֵּשׁ שֶׁעָלָה לְמַעֲלָה גְדוֹלָה, וְכָפַר בָּעִקָּר, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. עַל-כֵּן צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ בְּהִתְקָרְבוּת שֶׁלּא יַזִּיק לוֹ.
וְכֵן בְּכָל הַיְרִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, חַס וְשָׁלוֹם, אֲפִלּוּ בִּדְיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה, אֲפִלּוּ בַּעֲשָרָה כִּתְרִין דִּמְסָאֳבוּתָא,
גַּם שָׁם צְרִיכִין לְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכּל מָשָׁלָה
(ועיין כ"ז ב'התחזקות' ובמ"א).
אוצר היראה מועדי ה' אלול אות ד
עַל הַמּוּבָא בְּסוֹף תּוֹרָה כ"א בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א' לְ'בוּשָׁהּ וַ'תִּשְׂחַק לְ'יוֹם אַ'חֲרוֹן רָאשֵׁי תֵּבוֹת אֱלוּל,
אָמְרוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁעַל כֵּן אִם יִזְכֶּה הָאָדָם לְהִתְעוֹרֵר בְּחֹדֶשׁ זֶה כָּרָאוּי וְכַנָּכוֹן אָכֵן יִתְלַבֵּשׁ בִּלְבוּשׁ חָדָשׁ וְלא יַכִּירוּהוּ הַמְקַטְרְגִים בְּיוֹם הַדִּין בְּמַעֲשָׂיו הָרָעִים,
כִּי סְגֻלַּת חֹדֶשׁ זֶה לְקַבֵּל וּלְהַחֲלִיף מַלְבּוּשִׁים וּבְגָדִים חֲדָשִׁים אִם יֵטִיב מַעֲשָׂיו כָּרָאוּי בְּחֹדֶשׁ זֶה.
שיח שרפי קדש ה-תכד
סוֹד כַּוָּנַת אֱלוּל
כְשֶׁרוֹצֶה אָדָם לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה,
צָרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי בַּהֲלכָה, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת לוֹ שְׁנֵי בְּקִיאוּת,
הַיְנוּ בָּקִי בְּרָצוֹא [כשהולך לו החיים זורמים כסדר], בָּקִי בְּשׁוֹב [כשלא הולך לו בחיים ולא זורם והכל תקוע והוא מרגיש ריחוק מהשם ורוחניות, אלא כולו תקוע בגשמיות ותאוות הבלי עולם הזה],
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: 'זַכָּאָה מַאן דְּעַיִל וְנָפִיק' (זהַר וַיַּקְהֵל ריג:, הַאַזִינוּ רצבוְזֶה בְּחִינַת (תְּהִלִּים קל"ט): "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם- שָׁם אָתָּה", בְּחִינַת עַיִל, בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא "וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל- הִנֶּךָּ", בְּחִינַת וְנָפִיק, בְּחִינַת בָּקִי בְּשׁוֹב
(שִׁיר-הַשִּׁירִים ו): "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי" 'אֲנִי לְדוֹדִי',-זֶה בְּחִינַת עַיִל 'וְדוֹדִי לִי' זֶה בְּחִינַת וְנָפִיק [וְזֶה סוֹד כַּוָּנַת אֱלוּל],
וְזֶה עִקַּר כְּבוֹדוֹ [של השם יתברך]
וְזֶה (יְשַׁעְיָהוּ נ"ח): "וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ" 'דְּרָכֶיךָ' לְשׁוֹן רַבִּים הַיְנוּ עַיִל וְנָפִיק,
וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵלּוּ הַשְּׁנֵי בְּקִיאוּת הַנַּ"ל, אֲזַי הוּא הוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה וְזוֹכֶה לִכְבוֹד ה',
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ" הַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לְכֶּתֶר, כִּי לֵית כָּבוֹד בְּלא כָּף,
וְאָז יְמִין ה' פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ [וְזֶה סוֹד כַּוָּנַת אֱלוּל]:
ועכשיו השאלה,
איך לומדים להיות בקי בעליה ובירידה ? איפה לומדים את זה ?
אז אם אתה רציני רוצה להצליח לשמוח באמת מהחיים – תבואו לישיבת ברסלב מאיר
תלמד את הדרכים והעיצות – תראה תוצאות טובות – ואז תזכה לרוב שמחות וישועות !!!
ליקוטי מוהר"ן קמא תורה ו
לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה
מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה יִהְיֶה רָגִיל בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים.
כִּי תְּהִלִּים מְסֻגָּל לִתְשׁוּבָה.
כִּי יֵשׁ מְנִיעוֹת רַבּוֹת מְאד מִלַּעֲשׂת תְּשׁוּבָה.
יֵשׁ אֶחָד שֶׁאֵין לוֹ הִתְעוֹרְרוּת כְּלָל לִתְשׁוּבָה
וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמִּתְעוֹרֵר לַעֲשׂת תְּשׁוּבָה יֵשׁ כַּמָּה מְנִיעוֹת לָזֶה.
כִּי יֵשׁ כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁשַּׁעַר הַתְּשׁוּבָה סָגוּר בִּפְנֵיהֶם,
וְיֵשׁ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַגִּיעַ אֶל הַשַּׁעַר הַשַּׁיָּךְ לוֹ שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם דַּיְקָא צָרִיךְ לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שְׁאָר מְנִיעוֹת הַמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִן הַתְּשׁוּבָה. עַד שֶׁיָּכוֹל לְבַלּוֹת יָמָיו וְלָמוּת בְּלא תְּשׁוּבָה חַס וְשָׁלוֹם.
וְעַל כָּל זֶה מְסֻגָּל אֲמִירַת תְּהִלִּים – שֶׁאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם הִתְעוֹרְרוּת לִתְשׁוּבָה
יִזְכֶּה עַל-יְדֵי אֲמִירַת תְּהִלִּים לְהִתְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה
וְגַם לְהַגִּיעַ אֶל הַשַּׁעַר הַשַּׁיָּךְ לְנִשְׁמָתוֹ וְלִפְתּחַ הַשַּׁעַר עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה.
עַל כֵּן בִּימֵי אֱלוּל וַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה עוֹסְקִין כָּל יִשְׂרָאֵל בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים
כְּדֵי לִזְכּוֹת עַל-יְדֵי-זֶה לִתְשׁוּבָה,
אֲבָל צְרִיכִין לַעֲסֹק גַּם בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים כְּדֵי לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה כַּנַּ"ל:
קיצור ליקוטי מוהר"ן עג אות א