"אגרא דתעניתא צדקתא" – עניין נתינת הצדקה בימי תענית של הציבור ויחיד המתענה… כמה מקורות להמנהג הקדום לגבות צדקה מהציבור בימי תענית:
המאירי מבאר את טעם המנהג ליתן צדקה ביום התענית, כיון שהתעניות נתקנו מפני התשובה, דהיינו שיתעורר האדם בסיבתם לתשובה ומעשים טובים, משום כן נותנים צדקה, שיתעורר האדם לנתינת צדקה ועשיית מעשים טובים שזו עיקר התענית.
"אגרא דתעניתא צדקתא"
ועל כן מנהג קדום יש בקהילות ישראל ובבית הכנסת בזמן התפילות בימי התעניות, שגבאי צדקה ועניים סובב לגבות צדקה, וכמו שכתב המהר"א טירנא ב"סידור המנהגים" (מנהג ר"ח אייר אות ד) שאוספים הגבאים – ויש המתקומים על כך כי עיקר הצדקה כפי שרש"י מבאר בהמשך היא עבור פרנסתם של עניים הגונים. וכפי שמצינו במסכת ברכות ו: 'אגרא דתעניתא צדקתא', שעיקר שכר המתענים בתענית הוא על הצדקה, ורש"י מבאר: שהכוונה לצדקה שנותנים במוצאי התענית לצורך פרנסת העניים (ולא לגבאי צדקה שאוספים עבור הוצאות ורווחי בית הכנסת כנ"ל) שהתענו היום שיהיה להם מה לאכול.
ה'חיד"א' בספרו "שמחת הרגל" מביא רמז, שבתיבת 'תענית' יש את המילה 'עני' באמצע, ומבחוץ את המילה 'תת', לרמז שיתנו לעני צדקה לעני דייקא.
ומהר"א טירנא מבאר הטעם, כיון ששמואל סובר (תענית יא.) שכל היושב בתענית נקרא חוטא, ולכן כשנותן צדקה ביום התענית יהיה לו שכר צדקה.
המהרש"א מבאר המנהג, שכיון שממון נקרא "דמים" – זהו לו לכפרה הדם של המתענה שלא אוכל באותו היום, יש לו הנאה בממונו, שמרוויח הממון שהיה צריך להוציא כדי לאכול ולשתות ביום התענית, וגם הצער של הדמים שאינו אוכל, על כן יתן ממון = "דמים", לצדקה כדי שיכפר לו על הדם והממון. ועל זה כתב "ליקוטי חבר בן חיים", שכיון שישנם בני אדם שממונם חביב עליהם יותר מגופם, ואם כן אין התענית קשה עליהם כל כך כמו שנותנים ממונם לצדקה, וממילא אין תעניתם שלמה רק ע"י שנותנים צדקה.
מה סכום הנתינה?
סכום ממון השווה לערך הסעודה שהרוויח המתענה באותו היום (אם רגיל לאכול סעודת בוקר פשוטה או מפנקת וכן ארוחת צהריים דשנה – יתן כן לעניים)! וכל המוסיף מוסיפים לו מן השמיים שיהיה לו לתשובה וכפרה.
מתי זמן גביית הצדקה?
המנהג הנפוץ בתפילת מנחה של התענית לפני קריאת התורה, משום הכתוב (ישעיה נו, א) 'שמרו משפט ועשו צדקה', ואגרא דתעניתא צדקתא, והעיקר לתת לעני שיוכל להינות ממנו בצאת הצום להכין סעודה מכובדת ומשביעה לנפשו, ולא הזמן הוא החשוב אלא הצורך לעזור לעני בזמן הנכון לו!
ב"אליה רבא" מבאר הטעם למה לתת צדקה בתפילת מנחה – כדי שיוכלו לשער מה שהיה אוכל ביום התענית וזה יתן לעניים לערב (ואת זה כל אחד יכול ביישוב הדעת לשער בעצמו כבר בתחילת הצום ולעזור לעני).
בואו תזכו בנו !
ביום התענית – תרמו לסעודת עניים הגונים
לאלו שלא צמים ניתן גם לפדות את התעניות…
צלצלו 052-565-2005 או בדף התרומות באופן מאובטח – הקליקו כאן
הקלק כאן – לתרומה מאובטחת בכרטיס אשראי
סיפור על כוח נתינת הצדקה (אפילו של גוי) לעניי ישראל
ראוי להקדים ולומר שמסר הקב"ה את עירו (עיר הקודש ירושלים) ביד נבוכדנצר הרשע, אשר עלה והחריב את ירושלים, לא חמל ולא חס, רצח והשמיד ללא רחמים עם ישראל והוציא את עם ישראל לגלות בבל .., אולם הוא היה מקל של הקב"ה כדי להכות את בניו ולהשיבם בתשובה, אבל הרשע – לא יצא בלא עונש!
(והוא הדין לרופדי ישראל ואת לומדי התורה בימינו אנו, הם רק מקל לעורר לתשובה – ובסוף כל אחד יעמוד בדין ויקבל את שכרו ועונשו על מעשיו).
דניאל חזה מראש את עונשו של נבוכדנצר הרשע – שבע שנים יורחק מכיסא מלכותו, ואף מחברת בני אדם, ובאותן שנים יהיה חית יער שווה בין החיות, וייחיה חיים עלובים בין חיות הארץ.
דניאל הנביא אשר ראה את מצבם הקשה של בני ישראל הגולים שבאו לבבל חיים בעניות מרודים חסרי כל – דניאל הציע ל נבוכדנצר הרשע הצעה מצויינת – הוא הציע לו לפרנס את עניי ישראל על חשבונו, ובכך לכפר על חטאו ולדחות את עונשו!
במשך שנה 12 עשר חודשים, פרנס את עניי ישראל ובאותה השנה נדחתה הגזירה – אולם שהרשע לא היה מסוגל לעמוד בהצעתו של דניאל הנביא… והפסיק לפרנס את עניי ישראל – ומייד יצא הגזירה עליו ונהפך לחית יער!
ומכאן יש להתעורר על גודל מעלת הצדקה, אפילו גוי רשע שהחריב את בית המקדש ורצח יהודים עד בלי די – בכוח הצדקה דחה את עונשו… וכך מעלת הצדקה לעניים הגונים להמתיק ולדחות את הדינים ובטח במידה טובה וכפלי כפליים יהודי שעוסק במצוות הצדקה ותומך בלומדי התורה שהיא חביבה ויקרה לפני השם יתברך מכל סחורה.
עוד מאמרים ותפילות בעניי צדקה :
- תפילה לפני נתינת צדקה
- תפילה לזכות לתת צדקה לעניים הגונים
- מה הקשר לתת כסף לצדקה עבור תיקון הברית ?
- צדקה תציל ממוות
- 4 נוסחים של תפילה לצום ותפילה לתענית
-
-
-
-
-
-
-
-
